משפטים תרומה - שריפת תפילין תקיפת חיילות ושוטרים - חנופה לאנסים: האם שכחנו מה ה' באמת רוצה? скачать в хорошем качестве

משפטים תרומה - שריפת תפילין תקיפת חיילות ושוטרים - חנופה לאנסים: האם שכחנו מה ה' באמת רוצה?

הרב אברהם הלוי שליט״א בשידור חי! פ' משפטים (תרומה) - וההפטרה - סודות הפרשה עפ"י האלשיך הקדוש מהבור ועד הכרובים: הדרך להשראת שכינה בתחתונים השיעור מחבר בין שתי פרשות המהוות יחידה אחת: משפטים – העוסקת בדינים ה"יבשים" שבין אדם לחברו, ותרומה – העוסקת בבניית בית לה'. החיבור ביניהן מלמד שאין שכינה שורה בישראל אלא אם כן המערכת החברתית מושתתת על צדק, רגישות ויושר. 1. המשכן כ"סיני נייד" ודירה בתחתונים פרשת תרומה היא הגשמת התכלית של בריאת העולם: "נתאוה הקדוש ברוך הוא לעשות לו דירה בתחתונים". ההמשכיות: הרמב"ן מסביר שהמשכן הוא בעצם מעמד הר סיני שממשיך איתנו. האש שירדה על ההר עוברת אל תוך הכרובים והמנורה. הזהב והאש: הזהב המקשה (בניגוד לציפוי) מסמל את האש האלוקית. המנורה היא "עדות שהשכינה שורה בישראל", ובנס הנר המערבי הוכח שהאור האלוקי אינו זקוק לשמן חומרי, אלא הוא המשך ישיר של הדיבור מתוך האש. 2. "נעשה ונשמע" – התנאי למשכן הקדוש ברוך הוא לא ציווה על הקמת המשכן סתם כך. זה קרה רק אחרי שעם ישראל אמר "נעשה ונשמע" על פרשת משפטים. ספר הברית: המשפטים (דיני עבדים, נזיקין וגזל) הם ה"חוזה" שחתם משה עם העם בדם ובכתב. הבסיס הרוחני: המשכן (תרומה) נבנה על גבי המשפטים. אם יהודי מזלזל בממון חברו או פוגע בכבודו של עבד, הוא מסלק את רגלי השכינה. גאווה ואכזריות חברתית הן האנטי-תזה למשכן. 3. סוד העבד העברי והמרצע התורה פותחת בעבד עברי כדי להדגיש את ערך האדם: כל יהודי הוא עולם מלא: העולם כולו כדאי שייברא בשביל יהודי אחד, אפילו כזה שדרדר עד כדי גניבה ומכירה לעבדות. סכנת ההידרדרות (לפי האלשיך): העבד שרוצה להישאר ("אהבתי את אדוני") עובר תהליך של איבוד זהות. הוא הופך ל"קנעני פעמיים": פעם אחת בנפשו (עבד לעבדים) ופעם אחת בגופו (דבקות בשפחה כנענית). המרצע: גימטריית מרצע היא 400, כנגד שנות השעבוד במצרים. רציעת האוזן בדלת (מקום דם הפסח) היא תזכורת חריפה: "היית עבד שלי, איך הפכת את עצמך לעבד של בשר ודם?". 4. החורבן וה"ריב על ציון" (ירמיהו וצדקיהו) השימוש בהפטרת ירמיהו מאיר את הסיבה האמיתית לחורבן הבית הראשון: בגידה חברתית: צדקיהו והשרים שחררו את העבדים תחת לחץ המצור, אך ברגע שהלחץ פסק – החזירו אותם לשעבוד. מידה כנגד מידה: הקדוש ברוך הוא רואה בשעבוד יהודי "חילול השם". מי שלא נותן "דרור" לאחיו, השמיים נותנים לו "דרור" לחרב, לרעב ולגלות. הגדרת "איש": הנביא מדגיש "אחי הוא איש" – ללמדנו שלכל יהודי יש חשיבות עליונה ("איש" מלשון חשיבות), ואין לאדם זכות להפוך את חברו לחפץ. 5. דיני נפשות ותיקון העולם התורה עוברת מהעבד לרצח ונזקי גוף, כדי ללמד שהצדק הוא כלי לתיקון הנפש: "מות יומת": המיתה בבית דין אינה נקמה, אלא כפרה. אם יש דין למטה – אין דין למעלה. חניפת הארץ: כאשר מעלימים עין מרשע, אונס או רצח (כמו במקרים של דמויות ציבוריות שסרחו), הארץ הופכת ל"חנפה". היא נראית פורחת אך היא טמאה מיסודה. הצדק הוא שמנקה את הארץ ומאפשר לשכינה לשכון בה. עין תחת עין: הגוף נחשב כ"ממון" ביחס לנפש. הנזק הגופני הוא בר-פיצוי כספי, אך הנפש דורשת תיקון עמוק יותר. 6. בור רוחני ומחויבות הדדית האלשיך דורש את דיני ה"בור" בצורה מוסרית: המחטיא את חברו: אדם הפותח בור בגלוי (דוגמה רעה, דיבור בתפילה) גורם לאחרים ליפול. התיקון: "כסף ישיב לבעליו" – לעורר בחוטא את הכוסף והגעגוע לה', ולהשיב את הנפש למסלולה. סיכום הסדר בפרשה הפרשה מטפסת במדרגות: הבסיס: יציאה מעבדות ונטילת אחריות על נזקים (שור, בור, אש). המידות: רגישות לגר, יתום ואלמנה, וחובת הלוואה ללא ריבית. הקדושה: איסור לשון הרע, קדושת האכילה והדיבור. השיא: הברית בסיני ("נעשה ונשמע"), עליית משה להר וההכנה לבניית המשכן. המסר הסופי: כדי לזכות ל"ויקחו לי תרומה" ולראות את אלוהי ישראל, עלינו קודם כל לקיים את "ואלה המשפטים" – לבנות חברה שבה כל "איש" הוא קדוש וכל עוול מתוקן ביושר.